<h1>שבלי הלקט הלכ' שמחות סימן נ'</h1>
<h2>דף יט:</h2>
מצאתי במנהגות הגאונים ז"ל מעשה ועמד ר' ישמעאל [בכ"י ב' איתא ר' שמואל.] מאבילותו ערב יום טוב מבעוד יום והלך לבית הכנסת ולא התפללו אצלו מנחה בבית האבל כמו שעשו כל השבת כולה וטעם הדבר מפי הגאון אביו מפני שיו"ט מפסיק גזירות שבעה וגזירות שלשים וכשם שמבטל גזירת ל' ויכול לרחוץ ולהסתפר עיו"ט כך מבטל גזירת שבעה ועומד מאבילותו מבעוד יום עד כאן מצאתי ואינו נראה לי דהא קיימא לן כרב הונא בריה דרב יהושע דאמר אם חל שלישי של אבל להיות ערב הרגל שאסור ברחיצה עד הערב והוא הדין ליום ששי דלא אמרינן מקצת היום ככולו אלא ביום שביעי הלכך מתפללין אצלו מנחה וסמוך לערב עומד מאבילותו וכן המנהג.
